איור 44 יהושע חנקין
מלחמת העולם הראשונה הביאה לשינוי סדרי עולם במזרח התיכון ובארץ ישראל בפרט. לאחר מאות שנים של קיפאון כלכלי וחברתי, החלה תקופה בת 30 שנה בה עברה הארץ שינוי דרמטי. ממשלת המנדט החילה את מערכת המשפט הבריטי על רוב תחומי החיים ומערכות המשפט והמשטרה הבטיחו את חיי היום יום ואפשרו את הדינמיקה של פעולות הפיתוח והבניה בארץ. קו צינור הנפט מעירק הסתיים בחיפה ולידו נבנתה תשלובת בתי הזיקוק ובתי חרושת. גולת הכותרת הייתה נמל חיפה אשר משך לעיר אלפי עובדים שעסקו בבניית שכונותיה. החלה פעולתם של יזמים פרטיים כגון רוטנברג, איש החשמל או פולק שהקים את מפעל המלט נשר
בתום המלחמה נותרה ארץ ישראל ללא ספרי האחוזה אותם לקחו הטורקים עם נסיגתם מהארץ. מצב זה הותיר את שלטונות המנדט בפלשתינה ללא הבסיס החיוני של קביעת בעלויות הקרקע וגרם להקפאת עיסקאות הקנייה והמכירה. רק עם סיום המשטר הצבאי וכינון הממשל האזרחי הבריטי בשנת תר"פ- 1920 התחדשו המגעים לרכישת אדמות בעמק יזרעאל. באותה תקופה חלו גם שינויים במעמדם של האריסים שהפחיתו את תלותם בבעלי האדמות. עבאסי [1]מציין את הופעתן של האגודות הכפריות, עליית הלאומנות הערבית וההתישבות הציונית כגורמים שהביאו לעוינות גוברת של האריסים כלפי בעלי האדמות. יזבק[2], מוסיף על כך גם את ניתוק החורן מפלשתינה בידי שלטונות המנדט הצרפתים והפניית יבולי החיטה לנמל ביירות מה שהוביל למשבר אצל סוחרי התבואה בחיפה. פקודת הגנת האריסים שהתקינו שלטונות המנדט הבריטי, הגדילה את מודעותם של האריסים לזכויותיהם והביאה לכך ששולמו להם פיצויים מוגדלים על ידי הקק"ל או חברת הכשרת הישוב. הצורך במציאת הסדר לפינוי האריסים היקשה והאריך את המשא ומתן עם בעלי הנחלות, כדוגמת סורסוק וטוויני, במיוחד בתקופה זו בה זכו האריסים להגנה חוקית מפינוי שרירותי. המשא ומתן בין נציגי התנועה הציונית למשפחת טוויני לרכישת גוש ג'דה ידע עליות ומורדות ונמשך שנים רבות
כבר בשנת 1911 נחתם הסכם האופציה הראשון לרכישת הגוש בין גבריאל טוויני לחברת הכשרת הישוב[3]. במחיר של 41 פרנק לדונם. לטוויני שולמו 46,000 פרנק שהובטחו במשכנתא. סכום זה גויס מהקרן הקיימת וסכום נוסף של 23,000 פרנק התקבל מחברת 'גאולה' אך סכומים אלו לא הספיקו כדי להשלים את הקנייה. במקביל חתם חנקין בשנת 1912 על חוזה[4] לקניית חלקו של נחלי טוויני בתל שמאם ובג'דה בסכום של 12,000 פרנק. מאחורי עיסקה זאת עמד סגן הקונסול האנגלי בחיפה אבלה (Abela). ארתור רופין, ראש המשרד הארץ ישראלי ומי שעמד מאחורי עסקאות הרכישה של יהושע חנקין ניסה לשכנע את הברון רוטשילד לממן את הרכישה אך זה התנה את רישום הקרקע על שמות נתינים לא עותמניים ולכך התנגד השלטון העותמני. דרישה זו אילצה את חנקין להאריך את אופציית הקניה בעוד 3-5 שנים. לאחריו היה נסיון של "חברה חדשה" בראשות יוסף שלוש[5] לרכוש את אותה נחלה. פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1914 קטע את מימוש העיסקה
לאחר תום מלחמת העולם הראשונה התחדשו המאמצים לרכוש את שטחי עמק יזרעאל. בשנת 1921 רכש חנקין בשם חברת "הכשרת הישוב" PLDC (Palestine Land Development Company) את אדמות מעלול עליהן הוקם המושב נהלל ואת גוש נוריס בגלבוע. רצונו של חנקין לצרף גם את גוש ג'דה נתקל בעיכובים שחלקם מוסבר בחילופי הדורות במשפחת טוויני אשר יצר קושי באיתור היורשים וגיבוש הסכמה למכירה. קושי נוסף הוא מעורבותה של "חברה חדשה" שניסתה להשיב לעצמה את הכספים שהשקיעה בשנת 1913 וביקשה כי הכשרת הישוב או קק'ל "ייכנסו לנעליה". כאן התגלו חילוקי דעות בין הכשרת הישוב שרצתה למהר ולרכוש את גוש ג'דה תל שמאם, זאת בידיעה שייבוש הביצות בנהלל יביא לעליית ערך אדמות הגוש ומנגד עמדה הקק'ל שלא יכלה לממן את הרכישה. חילוקי דעות אלו נמשכו משנת 1922 עד 1925. אז הצליח יהושע חנקין לאתר את יורשי גבריאל טוויני ולפשר בינהם כדי שניתן יהיה לרכוש את חלקם ביחד עם חלקה של משפחת סורסוק
שנת 1925 מסמלת שיא ברכישת שטחי עמק יזרעאל וגוש ג'דה בתוכם. רכישת הגוש הושלמה בחודש יולי 1925 ולאריסים שישבו בג'דה שולמו פיצויים נדיבים[6]. כך התאפשרה הקמת הישובים "מנור" וכפר יהושע. רכישת הגוש בידי חנקין וחברת הכשרת הישוב הייתה ממושכת, מפותלת ורבת מהמורות: למרות שבקופות הכשרת הישוב וקק"ל לא היו הסכומים שנדרשו לקניה, חנקין לא עצר וסיכם על מקדמה ולאחריה אשראי ארוך שיגובה במשכנתא לזכות המוכרים. כדי לעמוד בהתחייבות, מכרה הכשרת הישוב כעשרת אלפים דונם מאדמות הכפר ג'דה לקהילת ציון אמריקה American Jewish Commonwealth שהייתה אגודה של יהודים תושבי ארה"ב שרכשו אדמות בארץ. בסך הכל רכשה קהילת ציון (קצ"א) 146 אלף דונם ברחבי הארץ יותר מכל אגודה יהודית אחרת ויש לציין את העיר עפולה והרצליה שהוקמו על אדמותיה
8200 דונם נוספים מאדמת ג'דה הועברו לבעלות קק"ל. הליכי הרישום במשרדי הטאבו הצריכו הכנת מפות חלוקה ומדידות והדבר התאפשר רק עם השלמת המיפוי הממשלתי הבריטי. כיום משקף ברובו שטח השיפוט הנוכחי של רמת ישי את השטח אותו רכשה קהילת ציון והוא במעמד משפטי של אדמת "מירי"[7]
עליית מחירי הקרקעות
מחירי הקרקעות בארץ, בשליש האחרון של המאה התשע עשרה, מבטאים ומעצימים את הפער: הזנחה בת מאות שנים של השלטון העותמני שראה בקרקעות מקור לסחיטת מסים מול השינוי הדרמטי שהביאה ההתיישבות הציונית. נתונים חשובים על מחירי הקרקעות מספק גרנות[8], אשר מנתח את עליית מחירי הקרקעות מאז החלו עשירי הארץ ברכישתן ובנייתן של אחוזות הענק ברחבי האימפריה. על פי נתוניו עולה כי משפחת סורסוק רכשה בשנת 1872 בעמק יזרעאל שטח של 250 אלף דונם במחיר של שמונה פיאסטר לדונם. בשנת 1921 מכרה את חלקה במחיר שבין 3-6 לא"י לדונם, כלומר פי ארבעים עד שמונים מהמחיר בו קנו את הקרקע. דו"ח אחר של ועדת המנדט הבריטי מאוגוסט 1939 קובע כי בין השנים 1921-1925 מכרו משפחות סורסוק ושותפיהם 240 אלף דונם בעמק יזרעאל ומפרץ חיפה תמורתם קיבלו כ 760 אלף לי'ש. עליית המחירים בעמק יזרעאל במחצית הראשונה של המאה העשרים משקפת את הביקוש הגובר בעקבות ההתישבות הציונית בעמק. שנות מלחמת העולם הראשונה עברו ללא מימושן של העסקאות שנרקמו. רק לאחר מתן ההיתר של שלטונות המנדט הבריטי לביצוע עסקאות מכירה וקניה בנכסי דלא ניידי הן התחדשו
כתבה בעתון "הצבי" מצביעה על כך כי מחירי הקרקע בעמק יזרעאל בשנת 1876 היו בין 2-6 פרנק לדונם[9]. מחירים אלו התייחסו לאדמות מנוקזות בעמק חרוד אותן היה ניתן לעבד מיידית בעוד שבחלקו המערבי של העמק בהן היו "אגמי רפש" (ביצות וקדחת ) ניתן היה להתמקח על המחיר. קיימים כמובן יוצאי דופן, כמו בכל מכירה וגם ביחס למחירים ששולמו[10] כגון: אדמת מישור מול אדמת הר, אדמת זיבורית מול אדמת עידית, קיומם של מבנים או מקורות מים בתחום הנחלה, קירבה לדרכים או מסילת העמק. במקרים שונים נוספו למחיר המקורי הוצאות לפינוי ופיצוי האריסים ותשלומים נלווים. בין העסקאות בולטת זו של גוש נוריס אותה מנהל סולימאן נסיף ביי, אשר ייצג את משפחת סורסוק בעסקאות שונות ובעצמו היה בעל אדמות בעמק. בעסקה זו הוא זכה לתשלום נכבד כפיצוי על הסתלקותו מכוונתו לרכוש את גוש האדמות.מתוך כך המחיר ששולם לנג'יב סורסוק היה רק 3.8 לא"י
איור 18. גרף עליית מחירי האדמה בעמק יזרעאל במחירים היסטורים
השוואת ערכי מטבעות
| המטבע | יחס המרה בשנת 1910 | שווי המטבע בשנת 1910 במונחי 2012 | הערות |
| פרנק צרפתי | 1נפוליון זהב (מטבע שערכה 20 פרנק) =1 ליש"ט | 1 נפוליון שווה כיום 72 יורו | |
| ליש"ט | 1 ליש"ט שווה כיום 27 ליש"ט | 1 לא"י או 1 לי"מ שוות ל 1 ליש"ט |
הטבלה הבאה מסכמת את עסקאות המקרקעין שבוצעו בעמק יזרעאל וסביבתו במהלך 30 שנות התיישבות והישובים שקמו בתקופה זו.
| המיקום | שטח בדונם טורקי | מס' משפחות בכפר | מחיר בלא"י לדונם | שנת המכירה | בעלים | ישובים |
| פולה | 9500 | 2 | 1910 | אליאס בן איברהים סורסוק + לינדה בת מישל בן איברהים סורסוק + מיכאל בן איברהים סורסוק | קיבוץ מרחביה, חלק מעפולה | |
| ג'ינג'ר | 4,000 | 25 | 3 | 1921 | נג'יב ואלברט סורסוק | גניגר |
| ג'לוד ותל פר | 30,000 | 280 | 6 | 1921 | נג'יב ואלברט סורסוק | בית אלפא,חפציבה, עין חרוד |
| מעלול | 16,000 | 90 | 3 | 1921 | נג'יב ואלברט סורסוק | נהלל,יפעת |
| מעלול,ספספה, עין שייכה | 10,000 | 3 | 1921 | נג'יב ואלברט סורסוק | נהלל,רמת דוד | |
| עין ביידא ומוקבי | 3,000 | 25 | 1 | 1921 | נג'יב ואלברט סורסוק | נהלל |
| רוב אל נסרה | 7,000 | 50 | 3 | 1921 | נג'יב ואלברט סורסוק | בלפוריה |
| תל עדס | 20,000 | 3.85 | 1921 | מריה בת מוסא סורסוק+ לוריס בת ניקולס 2 | תל עדשים | |
| סולם | 6,000 | 3 | 1924 | ג'ובראן בן אלברט סורסוק, קלולס סורסוק | מושב מרחביה | |
| ג'בתא- | 11,000 | 90 | 3 | 1925 | ג'ובראן בן אלברט סורסוק קלולס סורסוק | גבת |
| ג'ידה-תל שמאם | 17,000 | 60 | 3 | 1925 | אליס טוויני, מישל טוויני,חנא טוויני.שהם יורשי גבריאל טוויני +ז'אן טוויני ומריה טוויני אשתו של נחלי ביי טוויני | רמת ישי כפר יהושע,בית שערים חוות שטוק |
| ג'ידרו | 52,000 | 300 | 3 | 1925 | אלפרד סורסוק נחל'ה טוויני | כפר ביאליק |
| חרבג' | 1925 | אלכסנדר בן נג'יב סורסוק. נחל'ה טוויני | כפר חסידים |
| המיקום | שטח בדונם טורקי | מס' משפחות בכפר | מחיר בלא"י לדונם | שנת המכירה | בעלים | |
| חרתיה | 60 | 1925 | אלכסנדר בן נג'יב סורסוק | שער העמקים | ||
| כניפ'ס | 9,000 | 60 | 3 | 1925 | ג'ובראן בן אלברט סורסוק ,קלולס סורסוק | שריד |
| כפר עטה | 10,000 | 75 | 3 | 1925 | אלפרד סורסוק+אליאס בן איברהים סורסוק. נחל'ה טוויני | כפר אתא |
| מג'דל- | 9,000 | 70 | 3 | 1925 | אלפרד סורסוק+ ולאדו בן נג'יב סורסוק. נחל'ה טוויני. | מגדל העמק,שריד |
| קורדני | 1,500 | 20 | 6 | 1925 | אלפרד סורסוק | קרית מוצקין |
| שייך אבריק | 3 | 1925 | אלכסנדר בן נג'יב סורסוק | שדה יעקב | ||
| תל טורא | 4,000 | 3 | 1925 | ג'ובראן בן אלברט סורסוק | אדמות קיבוצי העמק | |
| קוסקוס טבעון | 3,000 | 36 | 3 | 1925 | יורשי מטא פרח שותף של סורסוק | אלונים |
| קומי | 1840 | 2.17 | 1928 | עין חרוד ,תל יוסף | ||
| ורקני | 2,300 | 2 | 1929 | כפר ברוך | ||
| שטה | 10,000 | 3 | 1932 | בית השיטה | ||
| סח'נה | 3,600 | 5 | 1932 | גדעונה | ||
| קירי קמון | 4,500 | 7-8 | 1936 | אלפרד סורסוק+ מריה בת חליל סורסוק שנישאה לנחלי ביי טוויני | יקנעם המושבה, משמר העמק | |
| אבו שושה | 5,270 | 7 | 1936 | משמר העמק | ||
| מזרע | 1,000 | 12 | 1944 | מזרע | ||
| ביסא'ן | 13,000 | 2 -4.5 | 1925-1935 | בית שאן וקיבוצים | ||
| עפולה | 16,482 | 1924 | בניו של איברהים סורסוק מישל וניקולס 3. וכן לינדה סורסוק | עפולה |
[1] מ. עבאסי 115-138
[2] מ. יזבק (1948) מבנה החברה הערבית בחיפה בתקופת המנדט
[3] אצ"מ KKL1/586 פרוטוקול ישיבת דירקטוריון קק'ל 30 אוגוסט 1912 בתוך שילוני עמ' 191
[4] אצ"מ L1\103-199
[5] יוסף אליהו שלוש. פרשת חיי 1870-1930
[6] אבנרי עמ' 101
[7] ראה למשל את החלקה עליה בנוי בית האחוזה נסח טאבו גוש 11181 חלקה 116 ארכיון מורשת רמת ישי
[8] ראה נספח 3
[9] הצבי 29.9.1886 עמ' 2
[10] ראה נספח 4. טבלת ברנע
