מפות גוש ג'דה[1] שיוצגו להלן הן מקור ידע חיוני להבנת המציאות החברתית ולשינויים שחלו על חבל ארץ כמו עמק יזרעאל. שינויים רבים עברו המיפויים: משרטוט חופשי שהתבסס על ספרות קודש ורשמי מסע של נוסעים במאה ה – 19, עד למסמך המתבסס על מדידות מדויקות ורשת גיאוגרפית עולמית. עד לרפורמה בחוקי הקרקעות שהחלה במחצית המאה ה- 19 לא נדרשו מפות כדי לרשום את הבעלות על שטחי מקרקעין. לקראת סוף המאה כשהחלה דרישה למיפוי הנחלה, הסתפקו השלטונות בתיאור בסיסי של תוואי שטח ובחלקו על תכסית של מבנים או צמחיה. דוגמאות של מפות כאלו הן מפת גבריאל טוויני ומפת ארנסט פויגט המוצגות כאן.
השינוי החל לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז נדרשו שלטונות המנדט הבריטי להתחיל במיפוי מדעי שלא היה קיים עד אז. לארץ הגיע יועץ בריטי בכיר בשם דאוסן אשר הנחה לאמץ את שיטת החלוקה לגושים וחלקות, שיטה הקרויה "שיטת טורנס" ואומצה בידי רבות ממדינות אירופה וארצות הברית. ואכן רק משנת 1928 ניתן לראות מפות המתארות באופן מדויק את גבולות הגושים.
מפה מס' 4 תכנית הכפר ג'דה של גבריאל טוויני. והדגשת גוש ג'דה –תל שמאם
מפה זאת מספטמבר 1906 מתארת את הכפר והשטח החקלאי של גוש ג'דה-תל שמאם שהיה רכושו של גבריאל טוויני. צורתה דומה למפות קדסטריות של תחילת המאה העשרים. היא מורכבת משני גליונות מודבקים ומשורטטת ביד בקנה מידה 1:10,000 . שטח הנחלה הוא 12,640 דונמים טורקים (דונם טורקי שוה ערך ל 919 מ"ר) המחולקים לשתי חלקות, כמעט שוות בגודלן. שם הנחלה ובעליה מופיע בצרפתית ומעליו בערבית תיאור הגבולות ואלו נשענים על תוואי שטח כנקודות ציון בולטות. התיאור המופיע במפה תואם את שטר המכר[2] עליו חתומים יהושע חנקין ואליס טויני אשתו של אלפרד ג'ורג' טוויני שבבעלותה היו 10,338 דונם משטח גוש ג'דה תל שמם. חלקים אחרים מהגוש ובכלל זה הכפר תל שמאם היו רכושו של נחלי ביי טוויני. (הקו הכחול המופיע במפה מציין את גבולות נחלת גבריאל טוויני והקו הכתום מציין את הגבול שבין חלקה מס' 1 לחלקה מס' 2 ) מפת בעלויות קרקע נדרשה לצורך עסקאות מכר אך זאת לא לפני תחילת המאה העשרים[3]. גם אז היה מדובר בהוצאה כספית ניכרת. את הסיבות להכנת מפה זו יש לקשור לאחד מנסיונות המכירה של גוש ג'דה-תל שמאם או נסיון של בעלי הקרקע להגדיר את גבולותיהם במסגרת הגוש עקב בעיות ירושה או מכירה.
להלן תרגום התיאור המילולי של גבולות הגוש[4] כפי שמופיע במפה:
29 אלול (ספטמבר) 1906.
מוואדי אל מיתוו'ה המפריד בין "אשלולה" ובין ג'דה. בקרבת הבאר שלי לראס אל רלט'ה. וממנה יתקרב אל עץ השיזף הבודד הצפוני. וממנו אל גשרון –שוחה של מסילת הברזל. ומשם מסתובב (מלשון פנייה-פונה) אל קירבת הגשרון-שוחה של המסילה. אל וואדי אל מוסרר'ה.
בית האחוזה מופיע במפה בבירור כמלבן מדרום לדרך חיפה-נצרת, מצפון לו מסומנים שלושה מבנים היוצרים שני טורים, במערב 2 בתים ובמזרח מבנה מלבני אחד ארוך שצלעו הקצרה פונה לצפון. מבנים אלו הם מבני המשק והמחסנים שנבנו עם הקמת בית האחוזה. בצמוד להם מסומן הכפר ג'דה בצורת חצי קשת ובה נקודות ועיגולים. מעט מדרום לבתי הכפר מסומנת חורשת עצים נוספת והכוונה לכרם הזיתים שנטע גבריאל טוויני. חורש האלונים מופיע אף הוא ונמצא עד היום בחלקו הצפוני של האזור המסחרי ברמת ישי.
השוואה בין מפת גבריאל טוויני לבין מפה מימינו אנו – מראה בברור כי מידות הגוש[5] במפות אינן זהות. מפה בת ימינו מראה כי הגוש גדול יותר, הסיבה לכך היא הנוהג המקובל אז לרשום שטח קטן מזה המופיע בתיאור המילולי כדי להתחמק מתשלום דמי רישום גבוהים ומס ורקו (מס בתים וקרקעות) . מצב בו קיים פער בין מדידת השטח לתיאור המילולי של גבולותיו – ההכרעה תיקבע כפי שמציינת קרק[6] על פי התיאור המילולי.
מפת ארנסט פויגט.
מפה מס' 5 מפת ארנסט פויגט.
זו מפה קדסטרית של שטחי הכפרים קוסקוס וטבעון משנת 1894 בקנה מידה 1:10,000 אשר הוכנה בידי המודד ארנסט פויגט (Voigt) , מודד אשר היה מעורב בתכנון המושבות הטמפלריות בית לחם וולדהיים, שקמו על שטח שנרכש מגבריאל טוויני ובנוסף תכנן יחד עם הארכיטקט זנדל את המושבות היהודיות חדרה ופתח תקווה.
במפה זו ניתן לראות את הגבול עם גוש ג'דה- תל שמאם, באר יוסיפון (ביר אל בוסתן) ותל ריסים. מפה זו דומה במאפייניה למפת גבריאל טוויני וככל הנראה קשורה לרכישת שטח המושבות הטמפלריות בשנת 1906.
מפת פלסטינה של מחלקת המדידות המנדטורית[7].
מפה זאת מראה את ג'דה כחלק מהאדמות שנקנו בידי התנועה הציונית. תאריך ההדפסה הראשון חסר אך מופיע עדכון מחודש מרץ 1930 .
המפה משורטטת בקנה מידה 1:250,000. מפה דומה הנקראת "עמק יזרעאל- אדמת יהודים"[8] נושאת את התאריך אב תרפ'ה (יולי 1925 ) ומכאן המסקנה כי מפה זו שורטטה בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם הראשונה. על המפה מופיעים גושי צבע שונים המסמנים את בעלויות הקרן הקיימת ורוכשים יהודים אחרים. גוש ג'דה תל שמאם מופיע בצבע חום (ראה מקרא בהערות)
מפה מס' 6 עמק יזרעאל- אדמת היהודים.
מפת ג'ידא-נפת חיפה.[9]
מפה מס' 7 ג'דה נפת חיפה 1928
מפה קדסטרית זו מתארת את שרידי הכפר ג'דה ובית האחוזה ונקראת "ג'דא נפת חיפה." מפה זו שורטטה לראשונה בשנת 1928 בקנה מידה 1:10,000 אך עברה עדכונים בשנים 1933-1932. עניין שאינו ברור די צרכו הוא הרישום בכתב יד בשולי המפה הנושא את התאריך 1/11/25, וייתכן כי הוא מתייחס למועד רכישת השטח ע"י חנקין. במפה מופיעים גבולות גוש ג'דה-תל שמאם שהשתנו לאחר רכישת השטח. בחלק המערבי עברו שטחים לבעלות קק'ל ובמזרח נגרעו 320 דונם שנמכרו לחוות שטוק ועוד חלק שהוקצה להקמת מושב בית שערים שנקרא אז "כפר היוגוסלבים". במפה בולט בית האחוזה, מבני המחסנים בסמוך לו ולידם מטע הזיתים. עיון במפה זו מראה סימון של 3 יחידות שטח המסומנות בספרות רומיות ומתייחסות כנראה לבעלות בני משפחת טוויני.
תיחום שטחים אלו נעשה בעיפרון כחול וניכר כי הוא תיחום משוער של גודל השטח ונובע משיטת המיפוי העותמנית שלא התבססה על עקרונות מדידת נקודות ייחוס. ניתן גם לקרוא כתובת מטושטשת באנגלית בשטח מס' III Approximate shape and size המאשרת זאת. לעומת זאת, קווי תיחום הגוש כולו הם בצבע וורוד ולאורכם פזורות נקודות מדידה וטריאנגולציה שקבע המודד מוריס בנט, דבר המעיד על התיחום המדויק של גבולות השטח שהתבקש למדוד. הבעלות על השטח התחלקה בין בני משפחה שונים ועניין זה מסתבר מרישומי המשכנתאות[10] שרשמה קהילת ציון בחודש מרץ 1928 . משכנתא על חלקה של אליס טוויני בסך 6219 לירות מצריות (בתו של יעקב סרוף אשתו של אלפרד ג'ורג' טוויני)
משכנתא על חלקו של חנא טוויני בסך 2331 לי"מ משכנתא על חלקו של מישל טוויני בסך 6119 לי"מ. במסמך אחר[11] הדן בתשלום הפרשי שער לטובת יורשי טוויני מופיעים גם ז'אן ומריה טוויני (אלמנתו של נחלי ביי טוויני) כמוטבים אשר מכרו את חלקם בג'דה.
סביר אם כן כי מפה זאת הוכנה בהקשר להליכי רישום גוש ג'דה תל שמם ולצורך תשלום ליורשי גבריאל טוויני.
[1] ראה נספח 2
[2] אצ'מ KKL5\1709 שטר רישום במשרד המקרקעין עכו.
[3] על סוגיית המיפוי הקדסטרי בארץ. ראה בהרחבה גביש. קרק. המיפוי הקדסטרי של פלסטינה 1858-1928
[4] ואדי אל מיתוו'ה הוא נחל שימרון-נהלל. מוכר גם בשם: ואדי עין מוסא. ואדי אשלול'ה הוא אפיק נחל בשולים המזרחיים של חוות נוה יער המתחבר לנחל נהלל. מוכר גם בשם ואדי אל חודירה. ואדי מוסרר'ה הוא נחל בית לחם. תל רלט'ה הוא תל רעלה.
[5] מ. אורן-נורדהיים (עמ' 47) קובעת כי גודלו הוא 35,770 דונם. ומתוכו רכושה של משפחת טויני הוא כעשרים אלף דונם כולל הכפר ג'דה. ראה גם דואר היום 18/10/1925 ראיון עם יעקב טהון. נתוני וועדת שאו המנדטורית מציינים שטח של 19 אלף דונם עם טעות אפשרית של 5%. סטיין (עמ' 12) מציין נתון של 15 אלף דונם בהקשר להסדר הפיצויים לאריסים. בעיסקת רכישת השטח ע"י יהושע חנקין בשנת 1925 נקוב השטח ב 17 אלף דונם.
[6] קרק. עמ' 120-121
[7] Palestine Map No 6 מקרא: כחול: אדמות קק'ל. ירוק:אדמות פיק'א חום:קרקעות בבעלות יהודית שונה. צהוב: קרקעות שנרכשו אך גבולותיהן טרם הוגדרו. כחול+חום: קרקעות שטרם הוגדרו.
[8] אצ"מ אוסף מפות קק'ל.
[9] אצ'מ. מפה מס' 541 מארכיון קק'ל המקור נמסר לאוניברסיטה העברית ירושלים. במפה מופיעה חוות שטוק אשר הוקמה רק באביב 1926 ראה זכרונות רות לביא בתו של יהודה אלטמן מקים החווה ארכיון עמק יזרעאל
[10] אצ"מ KKL5/15491
[11] אצ"מ KH4\7855
